יאיר גולן רוצה לסתום לאזרחים את הפה ולאף אחד לא אכפת.
קפץ לי עכשיו סרטון של יאיר גולן. יושב בוועידת "הארץ" בטורונטו ומדבר על מה שיעשה המחנה שלו אחרי החלפת השלטון. זו לא הפעם הראשונה שגולן משמיע דברים ברוח דומה. החלק המדהים באמת הוא שכמעט אף אחד לא נדהם. שום סערה לא נוצרה.
ואז, באהלן אהלן, כאילו הוא מודיע שצריך להחליף וילונות במשרד ראש הממשלה, אמר: "הדבר הבא שאנחנו נעשה הוא לשים מגבלות על הרשתות החברתיות באופן שלא יאפשר לעשות תעמולה ברוטאלית ברשתות החברתיות".
לא טיפול בבוטים. שאין לו שליטה על כך במילא. הוא עוד לא אלוהים.
לא חסימת רשת איראנית.
לא מאבק בחשבונות מזויפים.
מגבלות על הרשתות החברתיות. עלינו.
גולן הסביר שמדובר מבחינתו בבעיה עולמית, הזכיר את פייסבוק ואת X, וטען ש"תעמולה ברוטלית" היא סכנה לדמוקרטיה.
רק פרט קטן נשאר פתוח:
מהי בדיוק "תעמולה ברוטלית"?
מי מחליט?
מה מוגבל?
פוסט? חשבון? חשיפה? דעה?
לא פורט.
אבל המגבלות כבר הובטחו עם טיעונים עמומים של פוטין.
לא נוצרה סערה תקשורתית שמתקרבת למשמעות של פוליטיקאי בכיר שאומר בפומבי שהשלטון הבא יטיל מגבלות על הרשתות.
לא שבוע של אולפנים על חופש הביטוי.
לא דרישה בלתי פוסקת להסביר מי יקבל את הכוח לקבוע מהי "תעמולה".
וגם שותפיו לגוש לא מיהרו להתנער.
גולן עצמו הגדיר את נפתלי בנט ואביגדור ליברמן כ"שותפים פוליטיים אמיתיים", וגדי איזנקוט הוא חלק מאותו מחנה שמתאם מהלכים לקראת הבחירות.
בחיפוש אחר תגובה לדברים הספציפיים האלה, לא מצאתי גינוי פומבי שלהם, דרישה מגולן לחזור בו או הבהרה שהם לא יעסקו בשום הגבלת שיח ברשתות.
שתיקה כמובן אינה הוכחה להסכמה אך היא יותר ממלחיצה.
אבל היא הופכת את הסיפור למוזר אפילו יותר.
ולא צריך הרבה דמיון כדי לחשוב מה היה קורה כאן אילו פוליטיקאי בכיר מהצד השני היה עומד מול מצלמות ואומר שכאשר המחנה שלו יעלה לשלטון, הוא יטיל מגבלות על הרשתות כדי למנוע את מה שהוא עצמו יגדיר כ"תעמולה".
כשאדם שמציג אותם כשותפים עתידיים אומר בפומבי שאחד הצעדים של "אנחנו" בשלטון יהיה הטלת מגבלות על הרשתות החברתיות, השאלה אליהם פשוטה מאוד:
אתם מסכימים?
ואם לא, איפה ההצהרה שזה לעולם לא יקרה?
יש היום מספיק חוקים נוקשים על לשון הרע, הסתה וכד', וכל יום אנו שומעים כי זה ישלם לזה וזה לזה. אז מה פשר ההצהרות האלה של "נסתום לאנשים את הפה"?
אחרי זה גם יוכלו להגיד "זה נאמר לפני הבחירות, הכל טוב".
הזיה. וכולם שותקים